מסלולים ותמהיל: איך בנויה משכנתא בישראל
הסבר על מסלולי המשכנתא העיקריים (קבועה לא צמודה, קבועה צמודה, פריים, משתנה), על תמהיל — השילוב ביניהם — ועל שלושת הסלים האחידים של בנק ישראל, כולל מתי בנק פטור מהצגתם.

תשובה קצרה: מסלול הוא “יחידת הלוואה” אחת בתוך המשכנתא — עם סוג ריבית, סוג הצמדה ותקופה משלו. תמהיל הוא השילוב של כמה מסלולים כאלה לכדי משכנתא אחת, ולכן אין “ריבית אחת” למשכנתא. זה חשוב כי התמהיל קובע כמה תשלמו, כמה ייחשף התשלום שלכם לשינויי ריבית ומדד, ומה התשלום בשיא — ובנק ישראל מחייב כל בנק להציג שלושה סלים אחידים כדי שתוכלו להשוות בין בנקים “תפוח לתפוח”.
משכנתא בישראל כמעט תמיד מורכבת מכמה מסלולים (באישור העקרוני כולם יחד נקראים “סל”). לכל מסלול יש סוג ריבית, סוג הצמדה ותקופה, ולכן אין “ריבית אחת” למשכנתא אלא תמהיל. במדריך הזה נעבור על המסלולים העיקריים, על שלושת הסלים האחידים שבנק ישראל מחייב להציג, על המקרים שבהם בנק פטור מכך, ועל ההבדל בין הסל האחיד להצעת הבנק עצמה.

המסלולים העיקריים
קבועה לא צמודה (קל“צ)
מסלול קבועה לא צמודה, המוכר בכינוי קל“צ, הוא המסלול ה”פשוט” ביותר להבנה: הריבית קבועה לכל אורך חיי המסלול, ואין הצמדה למדד. המשמעות היא שהתשלום החודשי יציב וידוע מראש מרגע החתימה — אין הפתעות מצד הריבית ואין הפתעות מצד הקרן, ולוח הסילוקין קבוע ומוכר מהיום הראשון ועד היום האחרון. זו הסיבה שהוא מופיע בכל אחד משלושת הסלים האחידים, ברכיב של 100%, שליש או חצי, בהתאם לסל: הוא משמש “נקודת ייחוס” בטוחה שאפשר למדוד לעומתה מסלולים אחרים.
היציבות הזו יש לה גם מחיר: מסלול קל“צ לרוב נושא את הריבית ההתחלתית הגבוהה ביותר מבין כל המסלולים, בדיוק בגלל שהבנק “נועל” לעצמו את הריבית לכל התקופה ולא יכול לגלגל סיכון עתידי אליכם דרך הצמדה או עדכון ריבית. לכן, לווים רבים משלבים קל“צ עם מסלולים אחרים בתמהיל, ולא לוקחים אותו לכל הסכום — אלא אם העדיפות העליונה שלהם היא ודאות מלאה בהחזר.
קבועה צמודה
מסלול קבועה צמודה משלב ריבית קבועה עם קרן שמוצמדת למדד המחירים לצרכן. הריבית הנקובה בו נמוכה יותר ממסלול קל“צ, אבל המחיר מתגלגל דרך הקרן: כשהמדד עולה, הקרן גדלה ועימה ההחזר החודשי. הריבית עצמה אמנם לא זזה לאורך כל חיי המסלול — אבל “הקבועה” מתייחסת רק לריבית, לא לקרן ולא להחזר. ההרחבה המלאה על איך זה עובד, למה הריבית הנקובה נמוכה יותר, ומה הסיכון — נמצאת במדריך המסלולים הצמודים למדד.
פריים
מסלול פריים נושא ריבית משתנה שנגזרת מריבית בנק ישראל בתוספת 1.5 נקודות אחוז לפי המוסכמה הבנקאית הנהוגה, ועליה מתווסף או מופחת מרווח קבוע שסוכם עם הבנק. אין בו הצמדה למדד — החשיפה היחידה היא לשינויי ריבית בנק ישראל, ולכן כשריבית בנק ישראל עולה או יורדת, ההחזר על החלק הזה מגיב באותו שיעור, בלי השפעה על הקרן עצמה. בגלל שהוא בריבית משתנה, הוא נספר לצד שאר המסלולים המשתנים לצורך מגבלת הוראה 329, ולכן אף פעם לא לוקחים עליו את כל ההלוואה. הוא גם המסלול שבו עמלת הפירעון המוקדם בדרך כלל קלה ביותר, כי אין בו רכיב ריבית קבועה שדורש היוון. ההסבר המלא נמצא במדריך ריבית הפריים.
משתנה (צמודה / לא צמודה)
מסלול משתנה הוא מסלול שבו הריבית עצמה, ולא רק הקרן, מתעדכנת במחזורים קבועים — בדרך כלל כל 5 שנים — מול ריבית עוגן בתוספת מרווח קבוע. הוא יכול להיות צמוד למדד (אז יש שתי חשיפות: למדד ולריבית העוגן בכל נקודת עדכון) או לא צמוד (חשיפה רק לריבית העוגן, בלי הצמדת קרן). משתנה צמודה שמתעדכנת כל 5 שנים הוא הרכיב השלישי בסל האחיד 2 — שילוב שנותן לבנק ישראל “מדגם” של שלושה סוגי סיכון שונים (קבוע, פריים, ומשתנה-צמודה) בתוך סל אחד. בין שני המחזורי העדכון, הריבית במסלול משתנה נשארת קבועה; רק במועד העדכון עצמו היא נגזרת מחדש מריבית העוגן העדכנית. הרחבה על החשיפה הכפולה של משתנה צמודה נמצאת במדריך המסלולים הצמודים למדד.
למה זה חשוב
התמהיל קובע כמה תשלמו, כמה ייחשף התשלום לשינויי ריבית ומדד, ומה התשלום בשיא. תמהיל שמורכב כולו ממסלולים בריבית משתנה עשוי להיראות אטרקטיבי בהתחלה, אבל לחשוף אתכם להחזר הרבה יותר גבוה בעתיד; תמהיל שמורכב כולו מקל“צ נותן שקט נפשי במחיר ריבית התחלתית גבוהה יותר. אין “תמהיל נכון” אחד — יש שיקולים, ולכן הרגולציה דואגת שלכל הפחות תוכלו להשוות בין הצעות שונות באותם תנאים.
שימו לב גם שהתמהיל משפיע לא רק על ההחזר החודשי, אלא גם על מה שקורה אם תרצו לפרוע או למחזר מוקדם. מסלולים בריבית קבועה (קל“צ וקבועה צמודה) כפופים לעמלת פירעון מוקדם עם רכיב היוון, שיכול להיות משמעותי אם הריבית במשק ירדה מאז שלקחתם את ההלוואה. מסלולי פריים ומשתנה, לעומת זאת, לרוב קלים יותר לסילוק או מחזור, בעיקר סביב מועדי עדכון הריבית. כלומר, התמהיל שבחרתם היום משפיע גם על הגמישות שתהיה לכם בעוד כמה שנים — לא רק על הריבית שתשלמו מחר.
שלושת הסלים האחידים
כדי שתוכלו להשוות בין בנקים, הוראת ניהול בנקאי תקין 451 מחייבת כל בנק להציג באישור העקרוני, לצד הצעת הבנק עצמו, שלושה סלים אחידים שהגדיר בנק ישראל. כולם מחושבים בלוח שפיצר, ולבחירת הלווה בין תקופות של 10, 15, 20, 25 או 30 שנה (הוראה 451 §4ג(b)(2)-(3)):
| סל | הרכב |
|---|---|
| סל 1 | 100% קבועה לא צמודה |
| סל 2 | שליש קבועה לא צמודה + שליש פריים + שליש משתנה צמודה (מתעדכנת כל 5 שנים) |
| סל 3 | חצי קבועה לא צמודה + חצי פריים |
סל אחיד 1
סל אחיד 2
סל אחיד 3
המטרה: לאפשר לכם השוואה “תפוח לתפוח” בין בנקים, כי כל בנק מציג בדיוק את אותם שלושה סלים, באותן תקופות, באותו לוח סילוקין — כך שההבדל היחיד שנותר בין ההצעות הוא הריבית שכל בנק מציע לכל רכיב.
שלושת הסלים גם בנויים בכוונה כסולם סיכון. סל 1 הוא הסל ה“בטוח” ביותר — כולו בריבית קבועה לא צמודה, בלי הצמדה למדד ובלי ריבית משתנה. סל 3 נמצא באמצע: מחצית קבועה ומחצית פריים, כך שרק חלק מההלוואה חשוף לשינויי ריבית בנק ישראל. סל 2 הוא המגוון ביותר מבין השלושה — הוא היחיד שמשלב גם הצמדה למדד (ברכיב המשתנה-צמודה) וגם חשיפה לריבית בנק ישראל (ברכיב הפריים), לצד עוגן של ריבית קבועה. ההשוואה בין הסלים האלה, לא רק בתוך כל סל בין בנקים, יכולה לעזור לכם להבין היכן אתם נמצאים על סולם הסיכון-תמורה שאתם מוכנים לקבל.
כמה משלמים בכל סל אחיד?
סימולציההחזר חודשי ראשון
5,770 ₪
החזר חודשי בשיא (בתרחיש הבסיס)
5,770 ₪
אם הפריים יעלה ב-1 נקודת אחוז
6,009 ₪
הריביות: ברירות המחדל לפי פרסומי בנק ישראל (אוקטובר 2026), נכון ל-16.11.2026. · למחשבון התשלום החודשי המלא
דוגמה מחושבת: שלושת הסלים על 1,200,000 ₪ (סימולציה)
כדי לראות מה ההבדלים בין הסלים שווים בשקלים, הרצנו את שלושתם על אותה הלוואה: 1,200,000 ₪ ל-30 שנה, בריביות ברירת המחדל שלנו נכון ל-16 בנובמבר 2026 — קבועה לא צמודה 4.72% (ממוצע בנק ישראל לאוקטובר 2026), מסלול פריים 4.08% (פריים 4.75% פחות המרווח הממוצע, 0.67%), ומשתנה צמודה כל 5 שנים 3.35% (ריבית עוגן). זו סימולציה ולא הצעת בנק: הריביות שתקבלו בפועל יהיו שונות.
| סל | החזר חודשי ראשון | אם הפריים עולה בנקודת אחוז | אם הפריים והמשתנה עולים ב-2 נקודות אחוז |
|---|---|---|---|
| סל 1 — 100% קבועה לא צמודה | 6,238 ₪ | 6,238 ₪ (ללא שינוי) | 6,238 ₪ (ללא שינוי) |
| סל 2 — שליש / שליש / שליש | 5,770 ₪ | 6,009 ₪ (+239 ₪) | 6,261 ₪ (+491 ₪) |
| סל 3 — חצי קבועה / חצי פריים | 6,011 ₪ | 6,369 ₪ (+358 ₪) | 6,747 ₪ (+736 ₪) |
החזר חודשי ראשון לפי סל — 1,200,000 ₪ ל-30 שנה (סימולציה)
סל אחיד 1
6,238 ₪
100% קבועה לא צמודה
סל אחיד 2
5,770 ₪
שליש קבועה לא צמודה, שליש פריים, שליש משתנה צמודה
סל אחיד 3
6,011 ₪
חצי קבועה לא צמודה, חצי פריים
שלושה דברים שכדאי לקרוא מהטבלה:
- הסל הזול ביום הראשון הוא גם הרגיש ביותר. סל 2 מתחיל ב-468 ₪ פחות מסל 1, אבל שני שלישים ממנו בריבית משתנה. אחרי עלייה של 2 נקודות אחוז הוא כבר יקר מסל 1 (6,261 ₪ מול 6,238 ₪).
- סל 3 חוצה את סל 1 מהר יותר. מספיקה עלייה של נקודת אחוז אחת בפריים כדי שההחזר (6,369 ₪) יעבור את ההחזר של סל 1. מי שבוחר בסל 3 בגלל ההחזר הראשון צריך לשאול את עצמו אם 6,747 ₪ עדיין נוחים לו.
- המדד לא נראה בחודש הראשון. בתרחיש של מדד שעולה בנקודת אחוז לשנה, ההחזר הראשון של סל 2 כמעט לא זז (5,772 ₪ במקום 5,770 ₪), כי ההצמדה מצטברת לאט על הקרן. ההשפעה מורגשת אחרי שנים — ההסבר המלא במדריך המסלולים הצמודים למדד.
בתרחיש הבסיס — בלי שינוי בריבית ובלי מדד — ההחזר הגבוה ביותר בכל אחד מהסלים שווה להחזר הראשון. ההבדלים מתחילים כשמשהו זז, ולכן שורת התרחיש חשובה לא פחות מהשורה הראשונה.
איך בונים תמהיל: סדר עבודה מעשי
בניית תמהיל היא לא בחירה של “המסלול הכי טוב”, אלא סדרה של החלטות. הסדר הבא עוזר לא לדלג על אף אחת מהן:
- קבעו תקרת החזר, לא רק החזר רצוי. שאלו מה ההחזר החודשי שתוכלו לשאת גם בחודש קשה — ואת התרחיש של עליית ריבית בדקו מול התקרה הזו, לא מול ההחזר הראשון.
- החליטו כמה מההלוואה חייב להיות יציב. החלק בקבועה לא צמודה הוא העוגן: הוא לא מגיב לא לריבית ולא למדד. ככל שהתקציב שלכם צפוף יותר, העוגן צריך להיות גדול יותר.
- החליטו כמה חשיפה לפריים מתאימה לכם. פריים זול יחסית ביום הראשון וקל לפירעון מוקדם, אבל כל שינוי בריבית בנק ישראל עובר ישירות להחזר.
- שקלו אם בכלל להכניס מסלול צמוד למדד. הריבית הנקובה בו נמוכה יותר, אבל הקרן גדלה עם המדד. מסלול צמוד קצר מתנהג אחרת לגמרי ממסלול צמוד ל-30 שנה.
- התאימו תקופה לכל מסלול בנפרד. לא כל המסלולים חייבים להסתיים יחד. מסלול קצר מעלה את ההחזר היום ומוריד את סך הריבית; מסלול ארוך עושה את ההפך.
- בדקו עמידה בהוראה 329. בנק ישראל מגביל את החלק בריבית משתנה ואת יחס ההחזר להכנסה. מחשבון התשלום החודשי מסמן חריגה אוטומטית.
- הריצו תרחישים והשוו. השוו את התמהיל שלכם לשלושת הסלים האחידים על אותם סכום ותקופה. אם התמהיל שלכם יקר מסל אחיד דומה לו בסיכון — שאלו למה.
איזה תמהיל מומלץ לי?
השאלה הנפוצה ביותר, והתשובה הישרה היא שאין תמהיל מומלץ כללי. תמהיל שמתאים לזוג עם שתי משכורות יציבות והחזר נמוך ביחס להכנסה יכול להיות מסוכן למשפחה שההחזר שלה כבר קרוב לתקרה. במקום לחפש “תמהיל מנצח”, ענו על ארבע שאלות:
- כמה מרווח יש בתקציב? אם עלייה של כמה מאות שקלים בהחזר תכביד עליכם, משקל גבוה יותר לריבית קבועה לא צמודה שווה את המחיר. בדוגמה למעלה, ההפרש בין סל 1 לסל 3 ביום הראשון הוא 227 ₪ לחודש — זה מחיר הוודאות.
- לכמה זמן ההלוואה באמת? מי שמתכנן למכור או למחזר בעוד כמה שנים צריך לתת משקל לעמלות הפירעון המוקדם, שכבדות יותר במסלולים בריבית קבועה כשהריבית במשק יורדת.
- לאן הולכת ההכנסה? הכנסה שצפויה לעלות מאפשרת לשאת יותר תנודתיות; הכנסה קבועה או כזו שצפויה לרדת (יציאה לפנסיה, למשל) מצדיקה יותר יציבות.
- איך אתם ישנים בלילה? זו לא שאלה רכה. תמהיל שגורם לכם לעקוב בדאגה אחרי כל החלטת ריבית הוא תמהיל לא מתאים, גם אם הוא זול על הנייר.
אנחנו לא ממליצים על תמהיל ולא מדרגים בנקים. מה שאפשר לעשות הוא לשים את האפשרויות זו מול זו, תחת אותן הנחות, ולראות את המחיר של כל בחירה.
איך מחשבים החזר חודשי
ברוב המשכנתאות בישראל ההחזר מחושב בלוח שפיצר: תשלום חודשי קבוע (כל עוד הריבית והמדד לא משתנים), שבתחילת הדרך רובו ריבית ובסופה רובו קרן. שלושה נתונים קובעים אותו:
- סכום ההלוואה במסלול.
- הריבית החודשית — הריבית השנתית חלקי 12.
- מספר התשלומים — מספר השנים כפול 12.
הנוסחה מחלקת את הסכום כך שכל התשלומים שווים, והריבית בכל חודש מחושבת רק על היתרה שנותרה. לדוגמה, 1,200,000 ₪ ב-4.72% ל-360 תשלומים נותנים 6,238 ₪ לחודש (סל 1 בדוגמה למעלה). בתמהיל, מחשבים כל מסלול בנפרד ומחברים את ההחזרים: בסל 3, 600,000 ₪ בקבועה לא צמודה ו-600,000 ₪ בפריים מסתכמים יחד ב-6,011 ₪.
שני דברים משנים את התמונה לאורך הדרך. במסלול פריים או משתנה, כשהריבית מתעדכנת, ההחזר מחושב מחדש על היתרה ועל התקופה שנותרו. במסלול צמוד למדד, היתרה עצמה מתעדכנת לפי המדד, וההחזר עולה איתה. לכן “ההחזר החודשי” של תמהיל הוא בעצם החזר ראשון — ומה שחשוב לא פחות הוא ההחזר הגבוה ביותר הצפוי.
מה הריבית הממוצעת של משכנתא
אין “ריבית משכנתא ממוצעת” אחת, כי כל מסלול מתומחר אחרת. בנק ישראל מפרסם מדי חודש את הריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות לפי מסלול, ואלה הנתונים שהמחשבונים שלנו משתמשים בהם כברירת מחדל (נכון ל-16 בנובמבר 2026):
| מסלול | ריבית ברירת מחדל | מקור ומועד |
|---|---|---|
| קבועה לא צמודה | 4.72% | ממוצע בנק ישראל, אוקטובר 2026 |
| קבועה צמודה למדד | 3.36% | ממוצע בנק ישראל, אוקטובר 2026 |
| פריים | 4.08% | פריים 4.75% (ריבית בנק ישראל 3.25% + 1.5%, 16.11.2026) פחות מרווח ממוצע 0.67% (אוקטובר 2026) |
| משתנה צמודה | 3.35% | ריבית עוגן, אוקטובר 2026 |
| משתנה לא צמודה | 4.39% | ריבית עוגן, אוקטובר 2026 |
כמה הסתייגויות חשובות: ממוצע הוא לא הצעה. הוא כולל לווים עם שיעורי מימון, תקופות ופרופילים שונים משלכם, והריבית שתקבלו יכולה להיות גבוהה או נמוכה ממנו. הממוצעים גם מתעדכנים מדי חודש, ולכן מספר שראיתם לפני חצי שנה כבר לא רלוונטי. ולבסוף, אי אפשר להשוות ריבית של מסלול צמוד לריבית של מסלול לא צמוד כאילו הן אותו דבר — במסלול הצמוד משלמים גם את המדד.
מה לשאול את הבנק על התמהיל
- מה הריבית בכל אחד משלושת הסלים האחידים, לתקופה שביקשתי?
- בהצעה שלכם — מה הריבית, ההצמדה והתקופה של כל מסלול בנפרד?
- במסלולים המשתנים: מה העוגן, מה המרווח מעליו, ובאילו מועדים הריבית מתעדכנת?
- מה ההחזר הגבוה ביותר הצפוי בתמהיל הזה, ובאיזו הנחת מדד וריבית הוא חושב?
- מה הריבית הכוללת החזויה של התמהיל?
- אילו מסלולים אפשר לפרוע מוקדם בלי עמלת היוון, ומתי?
- האם הריבית מותנית בהעברת משכורת, בביטוח דרך הבנק או במוצר נוסף?
- עד מתי ההצעה בתוקף?
מתי בנק לא צריך להציג סלים אחידים
הצגת שלושת הסלים האחידים היא הכלל, אבל הוראה 451 §4ג(a)(3) קובעת כמה סוגי הלוואות שבהם בנק פטור מהצגתם:
- הלוואות לכל מטרה המובטחות בדיור, שאינן לרכישת זכות במקרקעין, ושעומדות באחד משני תנאים: הסכום עד 120,000 ₪, או התקופה קצרה מ-10 שנים.
- הלוואות דיור ללא שיעבוד דיור (למשל הלוואת שיפוץ), כל עוד התקופה קצרה מ-10 שנים.
- הלוואות במסגרת הסכמים עם נציגי ממשלה, עובדי מדינה, מורים, או לווים הזכאים להלוואות מכוח שירות בכוחות הביטחון.
- הלוואות גישור בתקופה של עד 3 שנים.
- הלוואות לפירעון חלקי של הלוואה קיימת, באותו בנק בלבד.
אם ההלוואה שלכם לא נכנסת לאחת מהקטגוריות האלה, הבנק מחויב להציג לכם את שלושת הסלים האחידים לצד הצעתו. במילים אחרות: הסלים האחידים הם ברירת המחדל הרגולטורית עבור רוב משכנתאות הרכישה והמחזור הרגילות, והקטגוריות שמוזכרות כאן הן חריגים ממוקדים — הלוואות קטנות או קצרות יחסית, הלוואות שאינן מגובות בשיעבוד דיור, הלוואות גישור זמניות, הלוואות במסגרת הסכם ממשלתי ייעודי, או מחזור חלקי פנימי באותו בנק. אם אתם לוקחים משכנתא “רגילה” לרכישת דירה, סביר להניח שתקבלו את שלושת הסלים.
הסל שהבנק מציע לעומת הסלים האחידים
חשוב לא לבלבל בין שני דברים שונים. הסלים האחידים הם תבנית קבועה: עד 3 רכיבים בכל סל, בדיוק כפי שמופיע בטבלה לעיל — וזה בכוונה, כדי שיישארו ברי-השוואה בין בנקים. הסל שהבנק מציע כהצעה משלו, לצד הסלים האחידים, אינו כפוף למגבלה הזו: לפי הוראה 451 §4ג(b)(11), הבנק יכול להציע יותר משלושה מסלולים בהצעה שלו.
המשמעות המעשית: כשאתם מקבלים אישור עקרוני ורואים בו ארבעה או חמישה מסלולים, זו כנראה ההצעה האישית של הבנק ולא אחד הסלים האחידים. הבנק בונה את ההצעה שלו לפי מה שהוא מעריך שמתאים לפרופיל שלכם — הכנסה, הון עצמי, ותק, ושיקולים עסקיים של הבנק עצמו — ולכן היא יכולה להיראות שונה מאוד מלווה אחד לשני, בניגוד לסלים האחידים שזהים במבנה שלהם לכל לווה.
הסיבה שבגללה הסלים האחידים דווקא מוגבלים לעד שלושה רכיבים היא לא מקרית: ככל שיש יותר רכיבים בתמהיל, קשה יותר להשוות בין שתי הצעות במבט חטוף, ולכן בנק ישראל “נעל” את מבנה שלושת הסלים כדי שההשוואה תישאר פשוטה וברורה, בעוד שלהצעת הבנק עצמה — שלא נועדה להשוואה אחידה אלא להתאמה אישית — אין מגבלה כזו. כשקוראים אישור עקרוני שורה-שורה — כולל איך להבדיל בין הסל האחיד להצעת הבנק — שווה להיעזר במדריך קריאת אישור עקרוני.
המחשבון המקוון שכל בנק מחויב להציע
לפי הוראה 451 §4(c), כל בנק מחויב להציע לציבור, באופן מקוון וללא תשלום, מחשבון שמאפשר לדמות תמהילים שונים על פני תקופות שונות — כולל את שלושת הסלים האחידים. המחשבון הזה חייב להציג לפחות:
- ההחזר החודשי הצפוי הראשון של התמהיל.
- ההחזר החודשי הגבוה ביותר הצפוי בתרחיש החזוי (כלומר, התשלום בשיא).
- הסכום הכולל הצפוי לתשלום עד סוף חיי ההלוואה.
ולצד כל זה, להציג את הריבית הכוללת החזויה הרשמית לכל תמהיל — המדד שמאפשר להשוות בין מסלולים ובין בנקים במספר אחד.
זה בעצם מה שמחשבון התשלום החודשי שלנו עושה: אנחנו בונים על חובת הרגולציה הזו, אבל מרכזים אותה במקום אחד נוח, עם תמהיל של עד 5 מסלולים, ריביות מונחות מעודכנות, ובדיקת תאימות להוראה 329 — כולל התשלום בשיא, לא רק ההחזר הראשוני.
שימו לב שהחובה הזו חלה על כל בנק בנפרד — כל בנק מציג את המחשבון שלו, עם ממשק שלו, ולעיתים עם הנחות חישוב מעט שונות. היתרון בכלי שמרכז את כל זה במקום אחד הוא שאתם לא צריכים לעבור בין חמישה אתרי בנקים שונים, להזין את אותם נתונים חמש פעמים, ולנסות לזכור איזה תרחיש הרצתם באיזה בנק. כשאתם בודקים את התשלום בשיא ואת הסכום הכולל הצפוי באותו מקום, עבור כל שלושת הסלים האחידים ועבור תמהיל מותאם משלכם, קל הרבה יותר לראות את התמונה המלאה לפני שאתם פונים לבנק לקבל אישור עקרוני בפועל.
טעויות נפוצות
- לשים 100% בתמהיל אחד מסלול בלי לבדוק תרחיש ריבית או מדד עולה — אפילו קבועה לא צמודה שנראית “בטוחה” צריכה להישקל מול שאר המסלולים, ותמהיל במסלול יחיד בריבית משתנה חושף אתכם לתנודתיות מלאה.
- להתמקד רק בהחזר הראשוני ולהתעלם מהתשלום בשיא הצפוי בתרחיש של עליית ריבית או מדד — ההחזר הראשון הוא רק נקודת פתיחה.
- להשוות סלים לא-זהים בין בנקים — למשל סל 2 של בנק אחד מול הסל שהבנק מציע בבנק אחר. השוואה אמיתית היא סל אחיד זהה מול אותו סל אחיד, או הצעת בנק מול הצעת בנק אחר, לא לערבב בין הסוגים.
- לבלבל בין הסל האחיד להצעת הבנק — הסלים האחידים הם תבנית קבועה של בנק ישראל; הסל שהבנק מציע הוא תמהיל ספציפי שהבנק בנה, ועשוי להכיל יותר משלושה מסלולים ולא להיראות דומה לאף סל אחיד.
- להניח שכל הלוואה מחויבת בהצגת הסלים — יש קטגוריות פטורות (ראו מעלה), ואם ההלוואה שלכם בתוכן, אל תצפו לראות סלים אחידים באישור.
כדי לבנות תמהיל בעצמכם — עד 5 מסלולים, עם ריביות מונחות מעודכנות ובדיקת תאימות להוראה 329 — נסו את מחשבון המשכנתא שלנו. כשיש לכם כמה אישורים עקרוניים לפי הסלים האחידים, השוואת האישורים מציבה אותם זה מול זה תחת אותן הנחות.
המספרים במחשבונים שלנו הם סימולציה בלבד — לא הצעת בנק ולא ייעוץ.
מקורות
איך אנחנו מחשבים: מחשבון התשלום החודשי ושלושת הסלים האחידים בו מציגים סימולציה שקופה של ההחזר, ולא הצעת בנק — ההסבר המלא על הנחות החישוב נמצא במתודולוגיה.
שאלות נפוצות
מה זה תמהיל משכנתא?
תמהיל הוא השילוב של כמה מסלולי הלוואה (למשל חלק קבוע לא צמוד, חלק פריים וחלק משתנה) בתוך אותה משכנתא. אין "ריבית אחת" למשכנתא — יש תמהיל, וכל מסלול נושא ריבית, הצמדה ותקופה משלו.
מהם שלושת הסלים האחידים?
לפי הוראת ניהול בנקאי תקין 451, כל בנק חייב להציג באישור העקרוני שלושה סלים אחידים שהגדיר בנק ישראל, בנוסף לסל שהבנק מציע: סל 1 — 100% קבועה לא צמודה; סל 2 — שליש קבועה לא צמודה, שליש פריים, שליש משתנה צמודה כל 5 שנים; סל 3 — חצי קבועה לא צמודה וחצי פריים. מטרתם לאפשר השוואה אחידה בין בנקים.
איזה מסלול הכי זול?
אין תשובה אחת. מסלול בריבית נמוכה יותר עשוי לשאת סיכון גבוה יותר (הצמדה למדד או ריבית משתנה), ולכן חשוב להסתכל גם על התשלום בשיא ועל הסיכון, ולא רק על הריבית הראשונית. כל מספר באתר הוא סימולציה, לא הצעת בנק.
האם כל בנק חייב להציג את שלושת הסלים האחידים?
לא בכל מקרה. לפי הוראה 451 §4ג(a)(3), יש סוגי הלוואות שבהם הבנק פטור מהצגת הסלים האחידים — למשל הלוואות לכל מטרה המובטחות בדיור בסכום עד 120,000 ₪ או בתקופה הקצרה מ-10 שנים, הלוואות גישור עד 3 שנים, והלוואות במסגרת הסכמים עם נציגי ממשלה. מחוץ למקרים האלה, הצגת הסלים היא הכלל.
האם הבנק יכול להציע יותר משלושה מסלולים בסל שלו?
כן. המגבלה של עד 3 רכיבים חלה רק על שלושת הסלים האחידים עצמם, כדי שיהיו ברי-השוואה בין בנקים. הסל שהבנק מציע כהצעה שלו — לצד הסלים האחידים — יכול לכלול יותר משלושה מסלולים, לפי הוראה 451 §4ג(b)(11).
מה חייב המחשבון המקוון של הבנק להציג?
לפי הוראה 451 §4(c), כל בנק מחויב להציע לציבור מחשבון מקוון שמדמה תמהילים שונים לאורך תקופות שונות, כולל את שלושת הסלים האחידים, ומציג לפחות שלושה נתונים: ההחזר החודשי הצפוי הראשון, ההחזר החודשי הגבוה ביותר הצפוי בתרחיש החזוי, והסכום הכולל הצפוי לתשלום עד סוף ההלוואה — לצד הריבית הכוללת החזויה.
מה ההבדל בין משתנה צמודה למשתנה לא צמודה?
בשני המקרים הריבית מתעדכנת במחזורים קבועים (לרוב כל 5 שנים) מול ריבית עוגן. ההבדל הוא בקרן: במשתנה צמודה הקרן גם צמודה למדד המחירים לצרכן ולכן יש שתי חשיפות (למדד ולריבית העוגן), ואילו במשתנה לא צמודה הקרן קבועה וההחזר מגיב רק לעדכוני ריבית העוגן.
למה חשוב להבדיל בין הסל האחיד להצעת הבנק?
כי אלה שני דברים שונים לחלוטין. הסלים האחידים הם תבנית קבועה שבנק ישראל הגדיר כדי שתוכלו להשוות "תפוח לתפוח" בין בנקים. הצעת הבנק היא תמהיל ספציפי שהבנק בנה בעבורכם, ועשוי להיות שונה מאוד מהסלים — הן במספר המסלולים והן בריביות. בלבול בין השניים הוא טעות נפוצה בקריאת אישור עקרוני.
איזה תמהיל משכנתא מומלץ לי?
אין תמהיל אחד שמתאים לכולם, ומי שמבטיח "תמהיל מנצח" מתעלם מהנתונים שלכם. התמהיל הנכון נגזר משלוש שאלות: כמה ההחזר יכול לעלות בלי לסכן את התקציב שלכם, כמה שנים אתם מעריכים שתחזיקו בהלוואה לפני מכירה או מחזור, והאם ההכנסה שלכם צפויה לעלות. נקודת פתיחה טובה היא להשוות את שלושת הסלים האחידים על הסכום והתקופה שלכם, לבדוק את ההחזר בתרחיש של עליית ריבית, ורק אז להתאים.
איך בונים תמהיל משכנתא?
קובעים קודם את ההחזר החודשי המרבי שאתם מוכנים לשאת גם אחרי עליית ריבית, אחר כך מחליטים איזה חלק מההלוואה חייב להיות יציב (קבועה לא צמודה), איזה חלק יכול להיות בפריים, והאם בכלל רוצים חשיפה למדד. לכל מסלול אפשר לבחור תקופה משלו. לבסוף בודקים את התמהיל מול מגבלות הוראה 329 ומריצים תרחישי עליית ריבית ומדד — לא רק את ההחזר הראשון.
איך מחשבים החזר חודשי של משכנתא?
ברוב המסלולים ההחזר מחושב בלוח שפיצר: תשלום חודשי קבוע שנגזר מסכום ההלוואה, מהריבית החודשית וממספר התשלומים. בתמהיל מחשבים כל מסלול בנפרד ומחברים. בסימולציה שלנו, 1,200,000 ₪ ל-30 שנה בקבועה לא צמודה בריבית 4.72% נותנים החזר של 6,238 ₪ לחודש. זו סימולציה ולא הצעת בנק.
מהי הריבית הממוצעת של משכנתא?
אין ריבית ממוצעת אחת, כי לכל מסלול ריבית משלו. בנק ישראל מפרסם ממוצעים חודשיים לפי מסלול: לפי הנתונים שבהם אנחנו משתמשים, הממוצע לחודש אוקטובר 2026 היה 4.72% בקבועה לא צמודה ו-3.36% בקבועה צמודה למדד. ריבית הפריים עמדה על 4.75% נכון ל-16 בנובמבר 2026, והמרווח הממוצע בהלוואות פריים חדשות היה מינוס 0.67%, כלומר כ-4.08% בפועל. אלה ממוצעים — ההצעה שתקבלו תלויה בפרופיל שלכם, בשיעור המימון ובתקופה.
עודכן: 2026-11-17. המידע באתר הוא סימולציה ואינו ייעוץ, אישור עקרוני או הצעת בנק. ·גרסת Markdown ·כל המדריכים