# משפרי דיור: דירה חליפית, שיעור מימון 70% וזמן המכירה למס רכישה

> מה זה "דירה חליפית" למשפרי דיור, למה שיעור המימון המקסימלי הוא 70% ולא 75%, כמה זמן יש למכור את הדירה הישנה לצורכי מס רכישה (24 חודש, או 12 חודש מקבלן), ומה מקום הלוואת הגישור בתמונה.

> **תשובה קצרה:** משפרי דיור יכולים להחזיק זמנית בשתי דירות — הישנה שעדיין לא
> נמכרה, והחדשה שנרכשה — אבל בכפוף לשיעור מימון מקסימלי של **70%** על הדירה
> החדשה, ולחלון זמן קבוע בחוק למכירת הדירה הישנה לצורכי מס רכישה. מי שלא עומד
> בחלון הזמן עלול לשלם מס רכישה גבוה משמעותית ממה שחושב בזמן הרכישה.

"משפרי דיור" הוא הכינוי למי שעוברים מדירה לדירה: קונים דירה חדשה בלי שמכרו עדיין
את הדירה הקיימת. זה מצב שונה מקונה דירה ראשונה בלי דירה בכלל, ושונה גם ממשקיע
שקונה דירה נוספת בלי כוונה למכור את מה שיש לו. לכל אחד מהמצבים האלה יש כללים
שונים — של שיעור מימון, ושל מס רכישה. במדריך הזה נתמקד במשפר הדיור: מה ההגדרה
המדויקת, מה שיעור המימון המותר, כמה זמן יש למכור את הדירה הישנה, ומה הסיכון
הכספי אם זה לא קורה בזמן. על התהליך המלא של רכישת דירה, כולל שלבים שלא קשורים
למעמד הדירה, אפשר לקרוא ב[מדריך תהליך רכישת דירה](/madrikh/tahalich-rechishat-dira).

המצב הפיננסי של משפר דיור מורכב יותר ממצב של קונה דירה ראשונה, כי יש בו שני
צירים שרצים במקביל: ציר הבנק (כמה מימון אפשר לקבל, ובאילו תנאים) וציר רשות
המסים (איך ממוסה הרכישה, ובאיזה זמן צריך לפעול כדי לשמור על המיסוי המוטב). שני
הצירים האלה לא תמיד מסונכרנים, ולכן כדאי להבין את שניהם לפני שחותמים על חוזה
רכישה — לא אחרי.

## מי הם משפרי דיור

"משפר דיור" הוא מי שכבר גר בדירה בבעלותו וקונה דירה אחרת — לרוב גדולה יותר,
באזור אחר או מתאימה יותר למשפחה — כדי לעבור אליה ולמכור את הישנה. בשפה של
הבנקים ושל בנק ישראל זה נקרא **"דירה חליפית"**, ובשפה של רשות המסים זו רכישה
של מי שמתחייב למכור את "דירתו היחידה". המונח "משפרי דיור" מופיע גם בתוכניות
הדיור של המדינה, אבל שם יש לו משמעות ותנאים משלו — על ההבדל בהמשך.

שלושה דברים מאפיינים את המצב הזה, ושלושתם מוסברים במדריך:

1. **תקרת מימון של 70%** על הדירה החדשה, ולא 75% כמו בדירה יחידה.
2. **חלון זמן למכירת הדירה הישנה** כדי לשלם מס רכישה לפי מדרגות דירה יחידה.
3. **תקופת חפיפה** שבה שתי הדירות בבעלותכם, ולעיתים גם שתי הלוואות או הלוואת
   גישור.

## מה זה "דירה חליפית" (משפרי דיור)

לפי **הוראת ניהול בנקאי תקין 329**, "דירה חליפית" היא דירת מגורים שנרכשת על ידי
יחיד שהוא אזרח ישראלי, שמתקיימים בו שני תנאים במקביל:

- יש לו **כבר דירה** שהייתה נחשבת ל**"דירתו היחידה"** — כהגדרת המונח בחוק מיסוי
  מקרקעין — אילו לא היה קונה את הדירה החדשה.
- הוא **מתחייב למכור** את הדירה הקיימת, כמשמעות ההתחייבות הזו בסעיף 9 לחוק
  מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.

במילים פשוטות: דירה חליפית היא הדירה שקונים כש"משפרים דיור" — יש לכם דירה,
היא עדיין שלכם, ואתם קונים דירה אחרת מתוך כוונה למכור את הישנה. זה שונה
מהותית מ**"דירה יחידה"** במובן הצר של רכישה ראשונה — מצב שבו לקונה אין כלל
דירה קיימת, ואין שום התחייבות למכור דבר. על המצב הזה, כולל מה שהוא כן מאפשר
ולא מאפשר, אפשר לקרוא ב[מדריך דירה ראשונה](/madrikh/dira-rishona).

ההבדל הזה לא טכני בלבד — הוא קובע הן את שיעור המימון המקסימלי שהבנק יכול
לאשר, הן את מדרגות מס הרכישה שיחולו על הרכישה, בכפוף לעמידה בלוחות הזמנים
שנסביר בהמשך.

חשוב להדגיש: ההגדרה של "דירה חליפית" אינה עניין שיווקי של בנק זה או אחר — היא
מוגדרת ברגולציה (הוראה 329), ומפנה במישרין להגדרות שבחוק מיסוי מקרקעין. כלומר
הבנק בוחן את מעמדכם לפי אותם מבחנים שרשות המסים תבחן בהם את זכאותכם למדרגות
מס הרכישה המוטבות. אם אתם לא בטוחים אם הדירה הקיימת שלכם נחשבת "דירתכם
היחידה" לפי החוק — למשל אם יש לכם חלק מדירה נוספת בירושה, או דירה שהוחזקה
בנאמנות — זה שווה בדיקה פרטנית מול יועץ מיסוי מקרקעין לפני שמתחילים בתהליך,
כי זה משנה גם את שיעור המימון וגם את מדרגות המס.

## שיעור המימון (LTV): עד 70%

לפי **הוראה 329 סעיף 2.2**, בנק **לא יאשר** הלוואה לרכישת דירה חליפית בשיעור
מימון (LTV — יחס ההלוואה לשווי הנכס) **מעל 70%**. זו תקרה נמוכה מה-75% שחל על
דירה יחידה "טהורה" — וההיגיון ברור: משפר הדיור מחזיק, לפרק זמן מוגבל אך ממשי,
בשתי דירות בפועל. גם אם בכוונה למכור את הישנה בקרוב, הבנק מתייחס לחשיפה הזו
כגבוהה יותר, ולכן מגביל את המימון המקסימלי בהתאם.

המשמעות המעשית: צריך להביא **לפחות 30% הון עצמי** משווי הדירה החדשה, לא 25%
כמו שאפשר (בתיאוריה) בדירה יחידה אמיתית. זה הבדל שיכול לשנות משמעותית את תכנון
ההון העצמי הנדרש, במיוחד למי שתכנן להשתמש בכסף מהדירה הישנה כחלק מההון העצמי
לדירה החדשה — אבל הדירה הישנה עדיין לא נמכרה בזמן נטילת ההלוואה.

אפשר לבדוק את יכולת המימון שלכם, כולל השלכות שיעור המימון הזה על ההחזר
החודשי ועל גובה ההון העצמי הנדרש, ב[מחשבון יכולת
הרכישה](/kalkulatorim/yecholet-rechisha).

כדאי גם לזכור ששיעור המימון הזה נבדק מול **שווי הנכס**, לא מול מחיר העסקה
בלבד — אם יש פער בין המחיר שסיכמתם עם המוכר לבין הערכת השווי שהבנק עורך, שיעור
המימון בפועל עשוי להיות שונה ממה שחשבתם כשתכננתם את התקציב. ולכן, כמו בכל
רכישת דירה, שווה לקבל אישור עקרוני מוקדם ולבדוק את תנאי המימון בפועל אצל הבנק,
ולא להסתפק בהערכה גסה.

בקצרה: לפי בנק ישראל, תקרת המימון היא 75% לדירה יחידה, 70% לדירה חליפית ו-50%
לדירה נוספת (על משקיעים ב[מדריך דירה נוספת](/madrikh/mashkiim-dira-nosefet)).
אלה תקרות — הבנק יכול לאשר שיעור מימון נמוך יותר לפי שיקוליו.

## דוגמה מחושבת: כמה משכנתא מקבל משפר דיור (סימולציה)

נניח משפחה עם **600,000 ₪ הון עצמי** פנוי (בלי הכסף מהדירה הישנה, שעוד לא
נמכרה), **הכנסה נטו של 18,000 ₪ בחודש**, ו-**30,000 ₪** שהיא מייעדת לעלויות
נלוות. ההלוואה ל-**30 שנה** בריבית **4.72%** — הריבית הממוצעת שפרסם בנק ישראל
במסלול קבוע לא צמוד לאוקטובר 2026. זו **סימולציה**, לא הצעת בנק.

| | דירה יחידה (75%) | דירה חליפית (70%) |
|---|---|---|
| הלוואה מקסימלית | 1,710,000 ₪ | **1,330,000 ₪** |
| מחיר דירה מקסימלי | 2,280,000 ₪ | **1,900,000 ₪** |
| החזר חודשי | 8,889 ₪ | **6,914 ₪** |
| המגבלה הקובעת | שיעור המימון | שיעור המימון |

אותו כסף בדיוק — אבל משפר הדיור מגיע לדירה זולה ב-380,000 ₪, כי תקרת ה-70%
מחייבת אותו להביא 30% מהמחיר מכספו. בשני המקרים מה שעוצר את ההלוואה הוא שיעור
המימון ולא ההכנסה: ההחזר של 6,914 ₪ הוא כ-38% מההכנסה נטו, מתחת למגבלת
יחס ההחזר מההכנסה של בנק ישראל (הוראה 329 אוסרת לאשר החזר מעל 50% מההכנסה,
ומעל 40% הבנק נדרש להקצות הון גבוה יותר, ולכן עשוי להחמיר).

מה שמשנה את התמונה אצל משפר דיור הוא **הכסף מהדירה הישנה**. אם היא נמכרת לפני
החתימה, התמורה (אחרי פירעון המשכנתא הקיימת עליה) מגדילה את ההון העצמי ואיתו
את המחיר שאפשר לשלם. אם היא נמכרת אחרי, צריך לממן את הפער בינתיים — מהון עצמי,
מהלוואת גישור או מלוח תשלומים מול המוכר — וזה בדיוק המקום שבו כדאי לבנות את
התוכנית עם הבנק מראש.

במחשבון הקטן אפשר לשנות את ההון העצמי, ההכנסה והעלויות הנלוות ולראות איך זזים
ההלוואה, המחיר וההחזר תחת תקרת ה-70%. לחישוב מלא, כולל ריביות ומסלולים אחרים,
יש את [מחשבון יכולת הרכישה](/kalkulatorim/yecholet-rechisha).

## כמה זמן יש למכור את הדירה הישנה, לצורכי מס רכישה

כאן נמצאת אחת הנקודות הקריטיות ביותר למשפרי דיור, ולעיתים גם המבולבלות ביותר.
לפי **סעיף 9(ג1ג)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963**, כדי
שהדירה החדשה (הדירה החליפית) תמוסה במס רכישה לפי **מדרגות דירה יחידה** —
הנמוכות משמעותית ממדרגות "דירה נוספת" — חייבים למכור את הדירה הישנה בתוך חלון
זמן קבוע:

- **הכלל הרגיל: 24 חודשים** ממועד רכישת הדירה החדשה.
- **חריג לרכישה מקבלן ("מיד ראשונה"): 12 חודשים**, אבל נספרים **ממועד
  המסירה** של החזקה בדירה (המועד שבו היה אמור להימסר, או נמסר בפועל) — **לא**
  ממועד הרכישה (החתימה על החוזה).

ההבדל הזה חשוב: מי שקונה דירה "יד שנייה" סופר 24 חודשים מרגע הרכישה. מי שקונה
דירה חדשה מקבלן סופר רק 12 חודשים, והשעון הזה מתחיל לרוץ ממועד המסירה בפועל —
שיכול להיות שנים אחרי מועד החתימה על החוזה. כדאי מאוד לא להתבלבל בין שני
המסלולים, כי הטעות עלולה לעלות כסף רב, כפי שנראה בדוגמה המחושבת בהמשך.

חשוב לדעת: **חלון הזמן הזה השתנה בעבר** באמצעות הוראות שעה זמניות שקבעו תקופות
אחרות. הכללים המאומתים כאן — 24 חודשים בכלל הרגיל, 12 חודשים מקבלן ממועד מסירה
— הם המצב הנוכחי. מי שהרכישה שלו חלה בתקופה שבה הייתה בתוקף הוראת שעה אחרת,
צריך לבדוק את החלון המדויק שחל עליו עם יועץ מיסוי מקרקעין, ולא להניח שהמספרים
הנוכחיים חלים רטרואקטיבית.

כדאי גם לשים לב לנקודה מעשית: חלון הזמן נספר **ממועד הרכישה** (או ממועד
המסירה, בקנייה מקבלן) **של הדירה החדשה** — לא ממועד שבו החלטתם למכור את
הדירה הישנה, ולא ממועד שבו פרסמתם אותה למכירה. כלומר השעון מתחיל לרוץ גם אם
בפועל עדיין לא התחלתם בכלל בתהליך מכירת הדירה הישנה. מי שחותם על חוזה רכישה
לדירה החדשה ומניח ש"יהיה לו זמן" למכור את הישנה בלי לחץ, עלול לגלות שהחלון
מתקרב לסיומו מהר יותר משחשב.

## מה קורה אם לא מוכרים בזמן

אם הדירה הישנה **לא נמכרה** בתוך החלון שנקבע — 24 חודשים בכלל הרגיל, או 12
חודשים ממועד המסירה ברכישה מקבלן — מס הרכישה שחושב בזמן הרכישה, לפי מדרגות
דירה יחידה, עשוי להיות **נשום מחדש** על ידי רשות המסים לפי מדרגות **"דירה
נוספת"**, הגבוהות יותר. במילים אחרות: ההנחה שקיבלתם בזמן הרכישה היא "על
תנאי" — תלויה בעמידה בהתחייבות למכור.

אנחנו לא יודעים לפרט כאן את כל מנגנוני האכיפה, הריבית וההצמדה שיחולו על חוב
מס שנוצר בשומה חדשה — אלה פרטים שמשתנים ומצריכים בדיקה פרטנית. אם אתם קרובים
לתום החלון ועדיין לא מכרתם, הצעד הנכון הוא לבדוק מול **רשות המסים** או מול
**יועץ מיסוי מקרקעין** מה האפשרויות העומדות בפניכם (כגון בקשת ארכה, אם קיימת
ובאילו תנאים), ולא להמר על הערכה כללית.

יש גם היבט מעשי שקל לפספס: שומת מס הרכישה שמתקבלת בזמן הרכישה היא, במובן
מסוים, שומה "על תנאי" — היא מניחה שתעמדו בהתחייבות למכור. אם בשלב כלשהו
מתברר שמכירת הדירה הישנה מתעכבת (למשל קושי למצוא קונה, בעיות רישום, או סתם
שוק איטי), כדאי לפנות מוקדם ולא לחכות לרגע האחרון של החלון. פנייה מוקדמת
לרשות המסים או ליועץ מיסוי מקרקעין יכולה, במקרים מסוימים, לפתוח אפשרויות
שלא קיימות כשפונים רק אחרי שהחלון כבר נסגר.

כדי להבין את סדר הגודל של ההבדל בין שני התרחישים — תשלום מס לפי מדרגות דירה
יחידה מול מדרגות דירה נוספת — אפשר להריץ את שתי האפשרויות על אותו מחיר דירה
ב[מחשבון מס הרכישה](/kalkulatorim/mas-rechisha) ולראות את הפער במספרים שלכם.

## דוגמה מחושבת: ההבדל בין עומד בזמנים לבין לא (סימולציה)

כדי להמחיש את המשמעות הכספית בפועל, נבחן **סימולציה** על דירה חליפית בשווי
**2,200,000 ₪**, בתאריך רכישה **16.11.2026**, לפי טבלאות המדרגות המאומתות:

| תרחיש | מדרגות מס רכישה | מס רכישה |
|---|---|---|
| **עומדים בחלון הזמן** למכירת הדירה הישנה | מדרגות דירה יחידה | **7,744 ₪** |
| **לא עומדים בחלון הזמן** | מדרגות דירה נוספת | **176,000 ₪** |
| **ההפרש** | | **168,256 ₪** |

כלומר, על **אותה דירה בדיוק**, באותו מחיר רכישה, ההבדל בין מכירת הדירה הישנה
בזמן לבין איחור במכירה הוא **168,256 ₪** — פער שגדול בהרבה מעלויות "שוליות" כמו
עמלות בנק או שכר טרחת עורך דין, ולכן שווה להתייחס לחלון הזמן הזה (24 חודשים,
או 12 חודשים מקבלן) כאל **אחד הסעיפים הכספיים החשובים ביותר** בכל עסקת משפרי
דיור. המספרים כאן מבוססים על טבלאות המדרגות המאומתות למועד הרכישה שצוין, ואינם
רלוונטיים אוטומטית לתאריך רכישה אחר — למי שרוכש במועד אחר, יש לבדוק את
המדרגות העדכניות ב[מחשבון מס הרכישה](/kalkulatorim/mas-rechisha).

שימו לב שהפער בין שני התרחישים אינו קבוע באחוזים — הוא תלוי במחיר הדירה
ובמדרגות התקפות במועד הרכישה שלכם. ככל שמחיר הדירה גבוה יותר, כך הפער
האבסולוטי בין מדרגות דירה יחידה למדרגות דירה נוספת יכול לגדול, כי מדרגות
דירה נוספת מתחילות לחול כבר מהשקל הראשון בשיעור גבוה יותר, בעוד מדרגות דירה
יחידה כוללות פטור או מדרגה נמוכה על חלק ניכר מהסכום. בדיוק בשביל זה, הדוגמה
כאן היא המחשה לדירה ולתאריך ספציפיים — ולא תחליף להרצת המספרים שלכם בפועל.

## הלוואת גישור (בולט/בלון)

פער זמנים נפוץ אצל משפרי דיור הוא שהדירה החדשה "נסגרת" לפני שהדירה הישנה
נמכרה בפועל — למשל כשמוצאים דירה מתאימה ורוצים לא לפספס אותה, אבל השוק
מכירת הדירה הישנה לוקח זמן. דרך נפוצה לגשר על הפער היא **הלוואת גישור**,
המובטחת לרוב על הדירה הישנה (עדיין לא נמכרה), שמאפשרת לסגור את רכישת הדירה
החדשה בלי לחכות למכירה.

הלוואות גישור נפוצות נבנות כ**הלוואת "בולט" או "בלון"**: מסלול שבו משלמים רק
ריבית (ולעיתים אפילו לא משולם דבר באופן שוטף, לפי המבנה הספציפי), והחוב
העיקרי — הקרן — נפרע **בבת אחת**, בדרך כלל כשהדירה הישנה נמכרת בפועל ומתקבלת
התמורה.

מהצד הרגולטורי, **הוראה 329** מתייחסת להלוואות גישור באופן ייחודי כשתקופתן
המקורית **אינה עולה על 3 שנים**:

- לפי **סעיף 12.1**, הלוואת גישור כזו **לא נבדקת** במגבלת החלק המשתנה לכל
  הלוואה בנפרד, אלא **נספרת במצטבר** אצל כל בנק, לפי רבעון.
- לפי **הוראה 451 סעיף 4ג(א)(3)(ד)**, הלוואת גישור כזו גם **פטורה** מהחובה
  להציג את שלושת הסלים האחידים שחלה על הלוואות משכנתא רגילות.

חשוב להבהיר: זה **מידע רגולטורי על אופן ההתייחסות** להלוואות גישור, ולא תיאור
של מוצר ספציפי, מחיר, ריבית או תנאים. הפרטים המדויקים של הלוואת גישור —
ריבית, עלויות פתיחה, משך, אופן הפירעון המדויק — מתקבלים רק מהבנק שלכם, וכדאי
לבקש אותם במפורש ולהשוות בין כמה בנקים, בדיוק כמו עם המשכנתא "הרגילה".

נקודה נוספת שכדאי להיות מודעים לה: הלוואת גישור, כמו כל הלוואה, נבדקת גם היא
מול יכולת ההחזר שלכם, ומצטרפת בפועל לנטל הכולל שאתם נושאים בתקופת החפיפה שבה
שתי הדירות "על הפרק" במקביל — המשכנתא על הדירה החדשה, ולעיתים גם משכנתא
קיימת שלא נפרעה עדיין על הדירה הישנה, בתוספת הלוואת הגישור עצמה. זו אחת
הסיבות שבגללן כדאי לתכנן את כל שלושת הרכיבים האלה כמקשה אחת מול הבנק, ולא
להתייחס להלוואת הגישור כ"תוספת קטנה" בשוליים של העסקה. הבנק עצמו יבחן את
התמונה המלאה הזו כשיבדוק את יכולת ההחזר שלכם, ולכן שווה להגיע מוכנים עם
תמונה פיננסית מלאה ומסודרת.

## משפרי דיור בתוכניות הדיור של המדינה — זכאות והרשמה

הרבה מהחיפושים על "משפרי דיור" עוסקים בהרשמה, באישור זכאות ובהגרלות. חשוב
להפריד בין שני עולמות שמשתמשים באותה מילה:

- **משכנתא לדירה חליפית** — זו קטגוריה של בנק ישראל לצורך שיעור המימון. אין
  לה הרשמה ואין לה אישור זכאות נפרד. הבנק בודק במסגרת בקשת ההלוואה שיש לכם
  דירה קיימת ושאתם מתחייבים למכור אותה, ומאשר עד 70% מימון.
- **תוכניות דיור ממשלתיות** (כמו "דירה בהנחה") — לחלק מהן יש מסלולים שפתוחים
  גם למשפרי דיור, עם תנאי זכאות, הרשמה והגרלות משלהן. את התנאים, מועדי ההרשמה
  והגרלות קובעת המדינה ומפרסמת ב[אתר הרשמי של "דירה בהנחה"](https://dira.moch.gov.il/).
  אנחנו לא מפרטים כאן תנאים ומועדים, כי הם משתנים בין הגרלות — כדאי לבדוק
  ישירות שם.

גם מי שזוכה בהגרלה צריך משכנתא, ואז חלים אותם כללי בנק ישראל: אם יש לכם דירה
שאתם מתחייבים למכור, הרכישה היא דירה חליפית, ותקרת המימון היא 70%. על
ההשלכות של מחיר מוזל מול שמאות על המשכנתא אפשר לקרוא ב[מדריך מחיר
למשתכן](/madrikh/mechir-lamishtaken).

## מה עם תחזית מחירי הדירות ל-2026?

אנחנו לא מפרסמים תחזית מחירים, ולא כדאי להתייחס לשום תחזית — של אף גוף — כעובדה
שעליה בונים עסקה. לא ידוע מראש כמה זמן תימכר הדירה הישנה ובאיזה מחיר.

במקום לנחש, כדאי לבדוק שהתוכנית מחזיקה גם בתרחיש פחות נוח:

- **אם הדירה הישנה תימכר מאוחר** — יש לכם מקור לממן את התשלומים לקבלן או
  למוכר עד אז? כמה זמן נשאר בחלון המכירה למס רכישה?
- **אם היא תימכר בפחות ממה שחשבתם** — ההון העצמי עדיין מכסה 30% מהדירה
  החדשה, ועוד העלויות הנלוות?
- **אם הריבית תעלה בתקופת החפיפה** — ההחזר על שתי ההלוואות (או על הלוואת
  הגישור) עדיין נוח לכם?

## מה לשאול את הבנק כמשפרי דיור

- **באיזה שיעור מימון אתם מאשרים לי, ומול איזה שווי?** תקרת ה-70% נבדקת מול
  שווי הנכס, ושמאות נמוכה מהמחיר מקטינה את ההלוואה.
- **איך אתם מתייחסים למשכנתא הקיימת על הדירה הישנה?** ההחזר שלה נספר ביכולת
  ההחזר שלכם עד שתיפרע.
- **אפשר לגייס הלוואת גישור, ובאילו תנאים?** ריבית, עלויות פתיחה, משך, ואיך
  נפרעת הקרן בסוף.
- **אם אמכור את הדירה הישנה לפני מועד המסירה — אפשר להקטין את ההלוואה או
  לפרוע חלק בלי עמלה גבוהה?** פירעון מוקדם עולה כסף בחלק מהמסלולים (ראו
  [מדריך פירעון מוקדם](/madrikh/piraon-mukdam)).
- **מה יוצג לי בשלושת הסלים האחידים?** הלוואת הדירה עצמה כפופה לחובה להציג
  אותם; הלוואת גישור קצרה פטורה מכך.

## טעויות נפוצות

- **להניח ששיעור המימון זהה לדירה ראשונה** — דירה חליפית מוגבלת ל-70% LTV,
  לא 75%. מי שמתכנן הון עצמי לפי התקרה הגבוהה יותר עלול למצוא את עצמו חסר
  הון עצמי בפועל.
- **לפספס את חלון 24/12 החודשים** — ובמיוחד לבלבל בין שני המסלולים: 24 חודשים
  ממועד הרכישה בדירה "יד שנייה", מול 12 חודשים ממועד **המסירה** (לא הרכישה)
  ברכישה מקבלן.
- **להתעלם מעלות הלוואת הגישור כשמתכננים תקציב** — הלוואת גישור, גם אם היא
  "רק זמנית", נושאת עלות (ריבית, עמלות) שצריך לתקצב בנפרד, ולא להניח שהיא
  "משתלמת" מאליה.
- **לבלבל בין מבנה בולט/בלון למשכנתא רגילה** — הלוואת גישור בנויה פירעון קרן
  בבת אחת בסוף התקופה, לא לוח שפיצר עם החזר חודשי קבוע של קרן וריבית. מי שלא
  מבין את ההבדל עלול להיות לא מוכן לתשלום החד-פעמי בסוף.
- **לבלבל בין "משפרי דיור" בהגרלות לבין משכנתא לדירה חליפית** — זכאות
  לתוכנית ממשלתית לא משנה את תקרת המימון של בנק ישראל, וגם לא את חלון המכירה
  למס רכישה.
- **לספור את הכסף מהדירה הישנה כהון עצמי לפני שנמכרה** — עד שהכסף בחשבון, הבנק
  ומוכר הדירה החדשה לא יכולים להסתמך עליו.
- **להמר על מכירת הדירה הישנה "בזמן" בלי תכנון מספק** — בהינתן הפער הכספי
  שהודגם למעלה (כ-168,256 ₪ בדוגמה), עדיף לתכנן מראש גם תרחיש שבו המכירה
  מתעכבת, ולא להיות מופתעים קרוב לתום החלון.

## מקורות

- [הוראת ניהול בנקאי תקין 329 (בנק ישראל)](https://www.boi.org.il/media/ez4npagt/329.pdf) (נבדק 16.11.2026)
- [חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, סעיף 9 (נבו)](https://www.nevo.co.il/law_html/law01/276_002.htm) (נבדק 16.11.2026)
- [הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 1/2026, רשות המסים](https://www.gov.il/he/pages/inst-01-2026) (נבדק 16.11.2026)

**איך אנחנו מחשבים:** מחשבוני יכולת הרכישה ומס הרכישה מציגים סימולציה שקופה
לפי הטבלאות והכללים המאומתים שמפורטים כאן, ולא הצעת בנק או חישוב מחייב של
רשות המסים — ההסבר המלא על הנחות החישוב נמצא ב[מתודולוגיה](/metodologia).

---
המידע באתר הוא סימולציה ואינו ייעוץ, אישור עקרוני או הצעת בנק.
